כך העפתי את הכינים בקלות ובאופן יעיל

 

Untitled

מרץ 2016

 

בתחילת שנות ה 80 הייתה מכת כינים בישראל ואני חוויתי אותה היטב על בשרי. הייתי אז חלק מהסטטיסטיקה. כל יום לאחר ששבתי מהגן אמא שלי הייתה מנקה לי את הראש מכינים וכל יום הייתי חוזרת עם כינים אחרות. זה היה מן גלגל כזה מייאש שלא הסתיים, הולך חוזר ושב, הולך חוזר ושב.
מה שהכי מצחיק, או עגום, היה שאחד המשחקים שאני וחברותיי המצאנו אז היה 'לבדוק' אחת לשנייה את הראש ולתפוס את הכינים שמסתובבות שם.
יום אחד אמא שלי כ"כ התייאשה עד שהיא הקשיבה לאיזו עצת סבתא בנוגע לשטיפת הראש עם נפט. את הצרחות שלי והדמעות שלא נגמרו שתינו לא שוכחות ובאמת זה היה ניסיון חד פעמי קשה, מלחיץ ונוראי.
כאמא מאוד חששתי מהיום בו הילדים יחזרו עם כינים. זה היה פחד שניקר לי בראש מאז שהיו קטנטנים. הכל בגלל זכרונות הילדות שלי מ 'המלחמה' שחוויתי אי אז בשנות ה 80.
אבל לשמחתי אנחנו במאה ה 21, העולם כל כך התקדם, הטכנולוגיה השתדרגה פלאים, אין כבר נפט לשימוש ביתי אישי.. וכשהילדונת שלי חזרה מביה"ס עם כינים בין הצמות שלה הצלחתי להעיף אותן כמעט מיד ובלי התעסקות גדולה מדי.

לכתבה המלאה לחצו כאן>

לכתבות נוספות מרחבי האינטרנט על הדרין וטיפול בכינים לחצו כאן>